סיון בוכניק
תמיד אמרו לי תהיי קומונרית יהיה כיף!
תכלס כיף, לגור כל החברים שלך בבית אחד להיות כמו ילדים כל יום וגם במשך כמה שעות בשבוע להיות מבוגרים שאחראיים על החיים של ילדים, משפיעים עליהם בכל כך המון מובנים.
מילדים בכיתה ד' שהם בודדים בהפסקות או חשים מגניבים מעלינו והם רק מחפשים שמישהו בוגר יתעניין בהם ויהיה איתם ועד ילדים בכיתה י"ב שאת מדריכה ומדברת איתם על גרעין כמו שלך, שזה מרגש ברגע שהם יוצאים לחווה והם נהיים האחים הקטנים והגדולים שלך .
לקום כל בוקר ללכת לבית הספר של הילדים, אחרי זה ללכת לפתוח את הקן-
הקן הופך להיות לבית מיוחד לחניכים, בית שני שתומך, אוהב ופשוט לא רוצים שיגיע הערב ונצטרך לחזור לבתים.
בחווה אתה מרגיש שאתה מי שאתה, כל מה שאתה רוצה להיות אתה תהיה, יש מקום לחלומות שלך, למחשבות שלך ולכל מה שתרצה שיהיה.
לצאת לחווה הייתה ההחלטה בין הקשות שעשיתי בחיים, לדחות את הצבא בשנה זה לא קל, זה גורר המון שיחות והמון קושי עם החברים והמשפחה שאומרים שאני עושה טעות ועוצרת את החיים שלי-
אבל זאת הבחירה הכי טובה שעשיתי, אני נהנית מכל רגע בחווה גם אם יש קשיים
אני מרגישה שאני מביאה את עצמי בכל רגע אפשרי, יש לי אנשים בשנה הזאת שמלווים אותי וצמודים אליי בכל רגע אפשרי, ברגעי קושי, ברגעי שמחה, הם יודעים להתרגש איתי, לכעוס איתי, להנות איתי וגם לייעץ לי בכל רגע אפשרי.
אז עצה אליכם! תצאו לחווה זה ישנה לכם את החיים לגמרי בצורה הטובה ביותר!
