רוני כהן , ראש העין

 

הבנתי השנה כל מיני דברים. החויה של לחיות עם עוד אנשים, בשביל מישהי שהגיעה ממשפחה לא ענקית, הייתה שונה מכל מה שהכרתי.
שמתי לב לעניין קצת מוזר- יש נטייה לחשוב שכשאת חולקת עם עוד אנשים ה'נתח' שלך מצטמצם. בפועל הבנתי ש...אם אני נותנת מעצמי, זה כנראה כי יש לי מספיק בשבילי. אז אם אני מסוגלת לאהוב ולהקשיב ולהכיל, זה לא מחסיר ממני כוחות. ההיפך הוא הנכון-אני גדלה.
הדבר השני שהבנתי הוא שהדברים שאני חולקת עם השותפים שלי הופכים לאמיתיים יותר, זה מעניק להם ממשות. קל יותר להתעסק ולהתעמק במחשבות כשהן דיאלוג ולא מונולוג.
הבית והשנה הזאת הוא המקום שלנו לגדול בתוכו ולנסות לקשור קשרים אחד עם השנייה, ללמוד את אומנות החיים במשותף. בכל רגע יכולנו לקום וללכת. אבל בחרנו להישאר.