עמרי מוספיה, הוד השרון
בחרתי לצאת לשנת השירות בשביל החברים, ידעתי שהחברים שאני אפגוש בשנה הזאת יהיו לכל החיים. אבל בכנות, חששתי מהמשימה, מלהיות "קומונר".
שובצתי להדריך במועצה אזורית מרום גליל בשני ישובים: פרוד וריחאניה. מהרגע הראשון שלי בשני הישובים התאהבתי, כל ילד וילד במקומות האלו שבה את ליבי.
הייתי המדריך הראשון מהתנועה שהגיע לריחאניה. מעולם לא היה שם ש"ש של הנוער עובד, ותכלס התביישתי להביא את התנועה, היה נראה לי שזה לא משהו מפתה עבורם - ובכן טעיתי.
גיליתי שהשייכות לתנועת הנוער העובד והלומד מציע להם משהו שהם לא יכולים לקבל בשום מקום אחר, הודיתי בטעות שלי ועשיתי כל שביכולתי על מנת לגרום להם להכיר ולהתאהב בתנועה כמו שאני התאהבתי. התוצאות היו מדהימות, הם נענו להצעה והייתה לי חוויה מדהימה איתם בכל יום בכפר, בטיולים, במפעלים ובפרט בפעילות הקייץ.
הצלחתי תוך שנה אחת, הודות לרכזת שליוותה אותי בישוב, להרים משהו ענק! צוות מד"צים גדול ופעילות גדולה ועשירה. נתנו לנוער אפשרות להוכיח את עצמו, והוא הוכיח שיש לו יכולות מדהימות ויצאות דופן.
כל יום בערב חזרתי עייף ורעב, ושמחתי לראות שהמטבח עמוס בחברי לגרעין שעל הפנים של כולם מרוח חיוך וחומוס. היה לי הזדמנות לייצר חברויות עם אנשים מדהימים שאל כל אחד מהם אני קשור. לדבר איתם עד אמצע הלילה, להתרוצץ איתם בקיבוץ, לבשל איתם, לשמוע אותם ושהם ישמעו אותי.
ללא ספק זאת הייתה השנה הכי כיפית שהייתה לי בחיים- מלאה באהבות ובכישלונות, בריבים ובהצלחות ענקיות, צחוקים וכלים מלוכלים.
זאת הייתה הבחירה הטובה ביותר שעשיתי- למדתי המון. השפעתי המון. נתתי מעצמי המון, וקיבלתי בחזרה.
