נופר כהן, אזור

 

אני רוצה לספר לכם על חוויה שלמדתי ממנה המון השנה, הדרכתי השנה קבוצה של ילדים בכיתה ט' מראש העין, רובם בנים, ובפסח יצאתי איתם בפעם הראשונה לטיול. היו בי המון חששות לקראת היציאה לטיול. טיול של ארבעה ימים, וכמעט אין לי ניסיון בהדרכת טיולים. אולם סמכתי על החניכים ועל המדריך הנוסף שהיה איתי, ויצאנו לדרך.

במהלך הטיול אחד החניכים התנהג באלימות לשאר הקבוצה וגרם לתחושות קשות בקרב החניכים ולנו המדריכים, היה לנו מאוד קשה להמשיך בטיול...

בשיחות שלנו המדריכים עם הרכז שלנו שליווה אותנו במהלך הטיול החלטנו שהחניך לא צריך להמשיך את ההשתתפות שלו בטיול, וזה כמובן גרר תגובות מאוד קשות מחבריו וחברותיו לקבוצה.  בערב שהחניך חזר לביתו ישבתי איתו ועם אחד מהחברים שלו בקבוצה לשיחה. הם הבינו מדוע החניך לא יכול להמשיך איתנו את הטיול, הם כיבדו את ההחלטה שלנו ויותר חשוב מזה -הבינו שאלימות, מכל סוג, בטיולים ובתנועה בכלל, הם קו אדום שאסור בשום אופן לחצות, ושאין לזה מקום בתנועה שלנו.

את הטיול המשכנו בלי החניך ואני הרגשתי שזה חיזק וביגר את הקבוצה, החניכים הבינו שהם לא יכולים לנהוג באלימות בתנועה, והבינו שאני, כמדריכה, אגן עליהם מאלימות מכל סוג ובכל מחיר, אפילו אם זה דורש את חזרתו של חניך הביתה. 

אחרי הטיול ההדרכה שלי את הקבוצה הפכה להרבה יותר משמעותית, וקרובה. בארבעה ימים האלה הכרתי החניכים: ראיתי מה הם אוהבים, מה מצחיק אותם, מה קשה להם, והכי חשוב התחברתי ויצרתי איתם קשרים חשובים שאם לא היינו יוצאים יחד לטיול, לא היינו יוצרים. 

שנת שירות

עוד לא הצטרפת?

ההרשמה לחוות ההכשרה שנת תשפ"א בעיצומה!

לפרטים על תהליך ההצטרפות השאירו פרטים >>>>>

  • Facebook Social Icon
Whatsapp_logo_svg.png