דר פיקרסקי, שהם

 

אם אני מנסה לחשוב על חוויה אחת שתתאר בשבילי את השנת שירות זה חייב להיות המחנה הקיץ, אשר יצאתי אליו במהלך מבצע "צוק איתן", עם חניכיי מהוד השרון.

הטילים נופלים בטירוף בדרום והחניכים מהוד השרון שלא חוו בחיים פחד שלא ידעו מה זה אזעקות וטילים נאלצים לחוות יום יום מתיש ומפחיד של אזעקות גם בעיר השקטה בה הם היו רגילים לחיות.

בתוך כל זה, אנחנו היינו צריכים לצאת למחנה הקיץ התנועתי. מה הקשר מחנה עכשיו ?! אני שואל את עצמי מסתתר שוב במקלט ליד הקן שהייתי בו ,איך אני יכול עכשיו לקחת 200 ילדים ומדריכים ולנסוע לצפון למחנה "מולאן" שיש בו הצגות ומשחקים ומדברים על המלחמה של מולאן והסינים ועוד וערכים ושלום. איך זה קשור לעולם?!

מגיע יום האמת ואנחנו נוסעים צפונה . האוטובוסים מתעכבים , הייתה אזעקה והפחד מתחיל להשתלט , מה יהיה מה נעשה מה ייקרה אם ? מלא שאלות שמציפות הזמן עובר ואנחנו נוחתים במחנה .

בכל רגע שעובר, כל פעולה של המדריכים בכל שיחה או הצגה עוד אזעקה ועוד טיל נעלמים יורד הערב ואנחנו מתכוננים ללילה הראשון , השכבנו את כל החניכים לישון בשקי השינה ואנחנו מעירים אותם בהפתעה שעה אחרי , הקיסר הגיע ! כבוד ענק ! והחניכים באקסטזה מאושרים צורחים נהנים ומי זכר שאתמול היינו במקלט , סוף סוף יש חופש יש אושר יש תנועת נוער.

 

יש משפט כזה שאומר שבשביל לנצח את החושך צריך להגביר את האור . נראה לי שבסופו של יום הזכות לקחת חניך מחוויה של חושך ושל פחד ולתת לו רגעים קטנים של אושר של שמחה צחוק ואור זה הדבר הכי מדהים שזכיתי לקבל זה הזכות הכי גדולה ואם אני מסתכל אחורה ושואל מה הדבר הכי טוב שהיה לך השנה אגיד במשפט : הגברתי אור .

שנת שירות

עוד לא הצטרפת?

ההרשמה לחוות ההכשרה שנת תשפ"א בעיצומה!

לפרטים על תהליך ההצטרפות השאירו פרטים >>>>>

  • Facebook Social Icon
Whatsapp_logo_svg.png